היה
עיר במישור קרבאך
אגדם צמחה במישור פורה למרגלות המזרחיות של רכס קרבאך, בצומת דרכי מסחר. שמה מתורגם לעיתים כ«גג לבן», על שם האבן הבהירה של המבנים המקומיים. עד המאה ה-19 הייתה כבר יישוב בולט, ובתקופה הסובייטית — מרכז מחוז גדול.
העיר התקיימה מחקלאות ותעשייה: פעלו בה מפעלי יין ושימורים, ודרכה עברה מסילת רכבת. אך פרסומה בא לא מן המפעלים אלא מן התרבות — תיאטרון, מוזיקה ומוזיאונים ייחודיים.
ציר זמן
מאה וחמישים שנות חיים
המאה ה-19
אגדם גדלה כעיר מסחר ומלאכה של קרבאך, מרכז מחוז.
1868–1870
נבנה מסגד ג'ומעה על שני צריחיו — מעשה ידיו של האדריכל הקרבאחי הדגול כרבלאי ספיחאן קרבאחי.
המאה ה-20
בשנים הסובייטיות העיר מתפתחת במהירות: מפעלים, מסילת רכבת, בתי ספר, תיאטרון דרמה ומסלול מרוצים מפורסם.
1983
נפתח מוזיאון הלחם — אחד המעטים מסוגו בעולם, גאוות אגדם.
סוף שנות ה-80
אוכלוסיית העיר כ-28 אלף נפש; יחד עם המחוז — מעל מאה וחמישים אלף.
1991–1993
מתחילה מלחמת קרבאך הראשונה. חיי השלום של העיר נקטעים.
מוזיאון הלחםגאוות העיר
תיאטרון, מוזיאונים וסוסים
מוזיאון הלחם של אגדם, שנפתח ב-1983 במבנה טחנה עתיקה, סיפר את תולדות הדגן והלחם מימי קדם ועד ימינו. מוזיאונים כאלה בעולם הם מעטים.
בעיר פעל תיאטרון דרמה ממלכתי, ובמסלול המרוצים גידלו את סוסי קרבאך — גזע עתיק שהפך לסמל האזור. כל אלה הפכו את אגדם לבירת התרבות של קרבאך.
«אגדם הייתה עיר שבה ניגנה מוזיקה בערבים, ובבקרים נדף ריח של לחם טרי».מזיכרונות התושבים