דממה
כיצד הפכה עיר לרפאים
ב-23 ביולי 1993, במהלך מלחמת קרבאך הראשונה, נכבשה אגדם. עשרות אלפי תושבים הפכו לפליטים ביום אחד, והותירו מאחור בתים, בתי ספר וקברי אבותיהם. העיר התרוקנה.
בשנים שלאחר מכן אגדם לא רק עמדה ריקה — היא פורקה באופן שיטתי. בתים פורקו למען לבנים, מתכת וחומרי בנייה, וכל דבר בעל ערך נלקח. בתום הכיבוש נותרו מן העיר רק קירות חשופים ויסודות בתוך עשב פרוע.
שכונות מגורים
מרכז העירעיתונאים זרים שהגיעו לאזור הסגור תיארו את אגדם כנוף אפוקליפטי והשוו אותה להירושימה. «הירושימה של הקווקז» — הכינוי הזה נצמד לעיר בעיתונות העולמית.
השטח היה מוקש, מה שהפך אפילו את החורבות לקטלניות. שיבת התושבים נותרה בלתי אפשרית במשך עשורים — אגדם הפכה לסמל הבית האבוד עבור דור שלם.
מסגד ג'ומעהמה ששרד
הצללית ששרדה
בתוך חורבן כמעט מוחלט שרד מבנה גדול אחד — מסגד ג'ומעה מ-1868–1870. שני צריחיו המשיכו להתנשא מעל החורבות לאורך כל השנים.
בתקופת הכיבוש חולל המסגד: לפי עדויות, הוחזקו בתוכו בעלי חיים. ובכל זאת הוא שרד — והפך לדמותה של עיר שסירבה להיעלם ללא עקבות.